נעשה עצירה קלה לטובת סיכום ביניים של המאכלים השונים אותם טעמנו. שכן, האוכל הויאטנמי הוא אתר תיירות בפני עצמו. אין מה להגיד הם פשוט יודעים לבשל! אם כי לוקח זמן "להיכנס לראש" של הבישול הויאטנמי. למה הכוונה? אל תצפו לטעמים חזקים. זה לא מסוג האוכל שבו מיד בביס הראשון, העיניים נעצמות, האוזניים נסתמות והידיים נקפצות בתנועה קולקטיבית של עונג. זהו אוכל שבו הטעמים עדינים, התיבול הוא מינימלי והטעמים מגיעים לרוב מעלי תבלין טריים.
בכלל, טריות היא מאפיין מאוד מרכזי, הכל טרי, נקטף/נשחט/נמשה באותו הבוקר. אז בואו נתחיל:
בכלל, טריות היא מאפיין מאוד מרכזי, הכל טרי, נקטף/נשחט/נמשה באותו הבוקר. אז בואו נתחיל:
- Set Menu: ארוחה עסקית. סביר להניח שזה פטנט שקיים רק במסעדות תיירים, כי לרוב המסעדות האוטנטיות מגישות מנה אחת או שתיים בהן צברו מומחיות וניסיון. אולם אם אתם רעבים זה הפתרון, בעלות של 20 שקלים פחות או יותר לאדם תוכלו לפתוח שולחן: מדובר במנה ראשונה, אמצעית ועיקרית + קינוח! הבירה תעלה לכם שקל נוסף ואף במקרים רבים היא תינתן בחינם.
- באן מי (Bhan mi): על השפעת הכיבוש הצרפתי כבר דיברנו? שוו בנפשותיכם את מידת ההפתעה כשנתקלנו במדינה אסייאתית בצידו השני של העולם בלא פחות מבאגטים! טוב, למען האמת זו לא הייתה הפתעה כלל, משום שקראנו על כך טרם הגענו לויאטנם, בדיוק כפי שאתם קוראים שורות אלה עכשיו. מכל מקום, מתברר שהויאטנמים למדו מהצרפתים להכין באגט, והם עושים זאת מצויין. את הבאגט הטרי והפריך ממלאים בטעמי המטבח הויאטנמי. בפעם הראשונה שטעמנו באגט כזה, עשינו זאת בכלל בסניף של רשת המתמחה בבאגטים מסוג זה, ולא בדוכן רחוב. הבאגט שאכלנו הכיל עוף מוקפץ, בצל מטוגן ושלל תבלינים בהם טמון הקסם. זה הזכיר את תקופת "המקופץ בבאגט" ששגשגה בארץ במהלך שנות ה-90 העליזות. בפעם השנייה ניסינו באגט שכזה בדוכן רחוב, שהכיל פאטה (עדיף לא לשאול של מה) חתיכות חזיר וכוסברה. זה טעים כמו שזה נשמע. דוכן הרחוב הספציפי הזה די ידוע ב-Trip Advisor.
- באן באו (Bhan Bao): בשובנו מסאפא להנוי (על סאפא בפוסט הבא), עצר האוטובוס במקום הזוי באמצע הדרך אותו נכנה בשם הגנרי, חור. היינו רעבים עד מאוד, וההיצע היה דל ומחשיד: גברת חביבה אידתה מאפים לבנים ועגולים על חבית מאולתרת. מאחר וחששנו לקיבותנו רכשנו שקית צ'יפס שבעיקר הפכה אותנו לרעבים עוד יותר. לכן, בלית ברירה פנינו לאישה ולחבית. את הסוף ניתן לנחש כבר לבד: היה טעים, מאוד. מדובר במאפה מקמח אורז אשר ממולא בבשר, בצל מטוגן וביצת סלב (עליה ויתרנו, שכן אומץ אינו ממעלותינו). המילוי מוכנס מבעוד מועד אל תוך הבצק והכל מאודה.
 |
| חור |
 |
| ובאו |
- מרק דלעת: באחת המסעדות בסאפא זה נכלל בארוחה העסקית. החזות הייתה כשל גרבר, אבל עם הטעם קשה להתווכח.
- ברווז בדבש: עוד מנה בה נתקלנו בסאפא. המנה מגיע בצלחת מברזל כאשר הבשר מבעבע בתוך הרוטב.
ברווז בדבש - סלט עוף: מה נוספת שאכלנו בסאפא. הנענע גנבה את ההצגה. נשמע ונראה פשוט, אך הטעם היה ייחודי וטעים!
סלט עוף - פנקייק עם בננה: הם אמנם מכנים אותו פנקייק, אך זה למעשה מה שאנו מכנים אותו קרפ.
- Bun Cha: זה הולך ככה: אתה מקבל קערת אטריות אורז (אותם חותכים עבורך בעת הגשתם בטקס רב רושם בעזרתם של מספרים), קערת מרק עם קציצות חזיר, קערת עצומה של עלי תבלין ירוקים ועוד קערה, קטנה, עם שום כתוש וצי'לי. ואז משאירים אותך לשחק עם האוכל- לוקחים קצת מהנודלס, וקצת עלים ומכניסים. מכניסים צי'לי אחד. רואים כי טוב. מכניסים עוד שלושה כמעט ומאבדים את ההכרה. בקיצור גם משחק וגם טעים!
Bun Cha - Hot Pot: אם חשבתם שהמאכל הקודם הוא א לנגע מיישע1 אז קבלו את זה: מגיעה גזייה, מדליקים את הגז. מגיעה קערת מרק, מביאים לרתיחה. מקבלים: צלחת עם בשר נא, ירוקים (ע"ע bun cha), אטריות אורז עם ירקות כבר בתוך המרק, טופו, פטריות. לפי הטעם מכניסים את הפרודוקטים ומבשלים לבד. טעים ומאוד חברתי! ישבנו כך זמן רב לצד בקבוקי בירות ריקים שנערמו לצד השולחן.
Hot Pot - שייק אבוקדו ותפוח: מפתיע כמה זה טעים. את השייק ניתן להשיג ברחוב בו יש מספר ברי מיצים נחמדים. מהזיכרון, אני חושב שמדובר באחד משני הרחובות האלה:
- ספרינג רולז (Spring Rolls): הסיכוי לבקר בויאטנם ולא לטעום ספרינג רולז הוא אפסי. מדובר בדפי אורז דקיקים בהם מגולגלים ירקות, אטריות אורז ובשר (לא חובה). הם יכולים להיות מטוגנים או טריים.
- מרק פו (Pho): מרק, עם אטריות, חתיכות בשר ועלים. זו דרך טובה "להיכנס לראש" של המטבח הויאטנמי. ואם אתם הרפתקניים במיוחד לאכול את המרק לארוחת בוקר, כפי שהמקומיים עושים!
- Nem Chua Ran: חזיר מטוגן בציפוי קריספי שנהוג להגיש בפאבים כמתאבן לצד הבירה. באזור התיירותי, קרי ברובע העתיק, ישנה פינת רחובת המכונה beer corner בה מתאספים המון תיירים והמון מקומיים בצפיפות בין מספר פאבים וברים.
- Kem Xoi: גלידה בשילוב עם Sticky Rice מתוק! אכלנו את זה ברובע הצרפתי בהנוי. מהזיכרון זה איפשהו כאן:
איפשהו כאן מגישים kem xoi... - נישנוש רחוב: אין לי מושג איך קוראים לזה באמת. מקבלים בתוך עלה מבושלת שעועית עם Sticky Rice . והכל מגולגל בתוך נייר עיתון. האמת לא ממש היה לטעמנו, אבל על טעם וריח...
- Bhan Hot Loc: אלו כיסונים העושיים מבצק טפיוקה (!) ובפנים שרימפס, חזיר וירקות. מומלץ! כתובת: 35 Cau Go . באותו מקום הזמנו גם סלט פאפאיה, שהוא שונה מאוד מהגרסא התאילנדית אשר מוכרת יותר. זה נראה כך:
Bhan Hot Loc
סלט פאפיה, גרסת ויאטנם
ככה נראה המקום
ואלו עוד מנות שקיבלנו עליהן המלצות ולא הזדמן לנו לנסות:
- (Pho Cuon (ngu xa st - סוג של ספרינג רול טרי.
- (Bahn Xeo (Thuy Khue St - פנקייק אורז (שיצא לנו לאכול בהמשך בהוי אן).
- Chuca la bong
↩.סיפור ארוך" ביידיש"
